קיץ בא ושוב זה חם.
אז אפשר לברוח לים,
אפשר לחתוך אבטיח קר
או פשוט להכין שייק של פירות.
אבל כשאני מריחה את הקיץ אני פותחת את הסולם.
ומורידה אותן אחת אחת,
מקופלות או תלויות.
ממיינת, מודדת, שמה בצד ומרימה גבה, לא מאמינה איך לא זכרתי,
ואיך הן התחבאו בשקט בשקט, בקומה העליונה.
ארון קיץ- ארון חורף,
מכירים?
שני הפכים שמחליפים מבט פעמים בשנה.
אז כשאני מריחה את הקיץ, ומדליקה את המזגן זה לגמרי סימן.
קצת לפני שבועות השמועה אומרת שיש פה תחלופה של עונות.
וזה לגמרי עושה לי פקק של תנועה בארון .
והחורף עולה לנוח במפלס העליון, זה עם הגג והנוף
והקיץ יורד קומה, ולגמרי מתקרב לחוף.
לי זה לגמרי מרגיש שטיק או שיגעון שאולי קיים רק עוד אצלי בארון.
אז כשחם אני אוהבת לאוורר גם את מה שמונח לי על הצוואר,
ואני עוברת לתכשיטים קלילים.
כאלה שהנוכחות שלהם על הגוף נעימה מבוקר ועד ערב.
וזה לגמרי מאפשר אפילו להתפרע בשכבות שכבות של שרשראות.
מזמינה אותך להיכנס לתיבת האוצר שלי, ולמצוא את הבחירה שלך לקיץ עם נוכחות .
השאירי תגובה